זרזיפי אושר

החיים לצד משבר גיל ה 40

המאמרים (זרזיפים) האחרונים שירדו פה


רוצים שגם לכם יזרזף האושר?

אז בואו נפגש במייל

כשיהיה זרזוף אושר חדש, אשלח לכם בשמחה

"האם אין זה בסוף אלא שאלה של הדימוי העצמי, של התמונה המסוימת שציירנו לנו לפני זמן רב, תמונה של מה שעלינו להשיג ולחוות כדי ליצור חיים שנוכל להסכים עמם? נראה אפוא שהפחד מהמוות כפחד מהאי מימוש מונח כולו בידי, כי אני הוא שמצייר את תמונת חיי כפי שעליהם להתממש".

מתוך רכבת לילה לליסבון | פסקל מרסיה

הי, אז מי אני ולמה


זה הבלוג האחרון שפתחתי, לפניו יש 3 או 4, אבל מי סופר?
בלוג על זרזיפי אושר, ליקוטי רגעים ששווה לנצור, כי מה עוד יש לנו בחיים אם לא חוויות?
למה זרזיפים? ולמה אושר?
לאחר משבר עמוק לצד גיל 40, שחלקיקיו פוזרו ברחבי הרשת, וחלקיקיו נשמרו היטב בגוף ובנשמה,
החלטתי לאגור את חוויות האושר שחיי מכילים, בשביל לזכור, בשביל להנכיח אותם, בשביל להיאחז בהם יום יום, שעה שעה.
למה זרזיפים?
כדי שנזכור שהאושר הוא גדול מסך חלקיו. וחלקיו אינם אלא חלקיקונים קטנים של הוויה.
כדי שנבין שמה שרואים ברשת, זה לא החיים עצמם, למרות שזה מפתה לחשוב כך.
כדי שנדע שכשהלב נפתח, השפה מתעקמת כלפי מעלה והעיניים מתחילות להצטמצם - ככה בדיוק מרגיש זרזיף של אושר.
ואם יש מזל הוא הופך לדמעה של אושר. זה כבר משהו גדול.

למה עוד בלוג?
כי התבגרתי. כי אני כבר לא רק אמא עובדת עצות, כי אני לא רק הבלוגריסטית, אני עולם מלא שהגיע הזמן לאגד את כולו.
הי, אז מי אני ולמה

מה נשמע? רוצים לזרזף גם?


  • תל אביב, ישראל